גריגורייב נ' חברת מודיעין אזרחי בע"מ

פסק דין משלים

התובע עבד אצל הנתבעת כמאבטח מיום 23.6.03 עד להתפטרותו ביום 31.12.07.

התובע הועסק על ידי הנתבעת בביצוע שמירה ואבטחה (כולל סיורים) במזרח ירושלים על פי חוזה בין משרד הבינוי והשיכון לבין הנתבעת.

החוזים בין הנתבעת לבין משרד הבינוי והשיכון, על פיהם נתנה הנתבעת שירותי אבטחה ושמירה למשרד השיכון, נחתמו בעקבות זכיית הנתבעת במכרזים של משרד השיכון בשנים 1998, 2003 ו-2007. חוזים אלה קובעים הוראות מפורטות בעניין תנאי העבודה שהנתבעת תעסיק על פיהם עובדים. מכתבי הטענות בתיק עולה מחלוקת בשאלה אם חוזים אלה הם חוזים לטובת צד שלישי ובהתאמה – האם התובע זכאי לתבוע זכויות מכוחם, אם לאו?

ביום 13.5.08 הגיש התובע תביעה זו לסעדים הבאים: פדיון חופשה, הפרשות לקרן פנסיה, הפרשי שכר עבודה, דמי חגים, הפרשי דמי כוננות, דמי נסיעות, דמי הבראה, החזרי קנסות, תשלום שכר בגין ימי ירי, תשלום בגין קרב מגע, תוספת ותר, תוספת כלכלה, פיצויי פיטורים ותשלום עבור ימי קורס.

בהליך התקיים דיון מוקדם והוגשו תצהירים והתיק נקבע להוכחות ליום 7.2.10.

בפתח הדיון להוכחות, ביום 7.2.10, הודיעה ב"כ הנתבעת כהאי לישנא:

"אבקש לציין שהנתבעת, מבלי להודות בשום חבות ו/או טענה, משלמת לתובע את הסכומים הבאים: תשלום הפרשי גמל בסך 11,226.26 ₪. הפרשי שכר בסך 46,209.28 ₪; הפרשי הבראה בסך 3,971.89 ₪; חופשה בסך 8,075.02 ₪; הפרשי חג בסך 5,711.35 ₪; הפרשי וותק בסך 2,319 ₪; נסיעות סך 3,225.60 ₪; הפרשי רבע שעה בסך 7,454.16 ₪; הפרשי ימי ירי בסך 8,143.20 ₪; הפרשי קרב מגע בסך 3,257.28 ₪; הפרשי קורס בסך 3,132 ₪. בנוסף הפרשי פיקדון ציוד בסך 275 ₪. סה"כ ברוטו: 102,736.36 ₪. בנוסף פיצויי פיטורים אנו נשלם לתובע את הסכום אותו הוא דרש – 22,748.62 ₪, בכפוף להעברת טופס 161א' חתום על ידו, וכן אישור ממס הכנסה על הסכום הזה, שהוא פטור".

בדיון שהתקיים ביום 6.6.10 הגיעו הצדדים להסכמה "שיינתן פסק דין חלקי בגין הרכיבים ששולמו כמפורט בהודעת ב"כ הנתבעת לפרוטוקול מיום 7.2.10 ..ואשר תואמים את נפסח א' לכתב התביעה במדויק. כל צד שומר על טענותיו לעניין ריבית והצמדה או הלנה". בהמשך הודיעו הצדדים כי שולמו לתובע סכומים בגין פיצויי פיטורים, והוסכם כי אף הם ייכללו בפסק הדין החלקי שביקשו.

בהתאם להסכמת הצדדים ניתן ביום 6.6.10 פסק דין חלקי להצהרות הצדדים.

אין מחלוקת שעילות התביעה שנותרו להכרעה לאחר מתן פסק הדין החלקי, הן אלה:

א.תביעת התובע להפרשי דמי כוננות.

ב. תביעת התובע להפרשי תוספת וותק.

ג.תביעת התובע לדמי כלכלה/אש"ל.

ד. תביעתו לפיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

(ראו: פרוטוקול הדיון מיום 7.2.10, עמ' 5, שורות 17-20).

דמי כוננות

העובדות הנוגעות לתביעת התובע לדמי כוננות הן כמפורט להלן:

בסידורי העבודה של הנתבעת נכללו "כוננים". תפקידו של כונן היה להיות זמין להקפצה למקרה ששומר או מאבטח ששובץ למשמרת לא יגיע באופן מפתיע למשמרתו (עדות עדת הנתבעת רנית בן קימון, פרוטוקול דיון מיום 6.6.10, עמ' 10, שורות 20-22). עובד שהוגדר כ"כונן" למשמרת מסויימת היה חייב לשהות בקרבת מקום העבודה למשך כל זמן המשמרת (תצהיר התובע, סעיף 18).

החל מיום 1.7.03 החלה הנתבעת לשלם לתובע דמי כוננות בסך 1.65 ₪ לשעה עבור כל שעת עבודה שהתובע ביצע בפועל (תצהיר התובע, סעיף 18(ג) שלא נסתר, סעיף 17 לכתב ההגנה בו אישרה הנתבעת תשלום "כוננות" לתובע). מסקנה זו גם נתמכת במוצג ת/2 ממנו עולה שסך 1.65 ₪ נכלל ב"שכר לחישוב תוספת שבת", ועדת הנתבעת אף אישרה זאת בעדותה (עמ' 7, שורות 4-10).